אם תשאלו אותי,
בכל זמן נתון
״אפרת, מה בא לך לאכול?״
התשובה (אחרי לחם עם חמאה)
תהיה כנראה: ״קארי״
תמיד מתחשק לי קארי
(חושבת שאת הראשון שלי טעמתי אצל גל בבית (נכון שאתם מקנאים בי?)
קארי
מספיק להגיד לי את המילה ואני כבר רעבה
תמיד אפשר לאלתר קארי טעים, להציץ במקרר, לראות מה נשאר,
להקפיץ לערבב וזה מוכן,
בזמן שאני מחכה אני מכינה אורז
(עוד מאכל שאני לא יכולה לעמוד בפניו)
והכי מתאכזבת?
כשכל הקארי נגמר ולא נשאר לי כלום למחר
טוב, אני גם קצת מרוצה
אם אתם ״מתחילים״ בעולם הקארי אני ממליצה על האבקה הצהובה שנמכרת בחנויות ובסופרים, היא מאד אהובה אצלנו בבית, היא עדינה ולא חריפה ומתאימה לילדים (הילדים שלי לגמרי זוללי קארי).
אם אתם חובבי קארי תרשו לעצמכם להתפרע עם משחות קארי בצבעים שונים שניתן להשיג כבר כמעט בכל סופר. האדומה היא בדרך כלל החריפה ביותר (אין לי סיכוי לצלוח אותה), אחריה הירוקה והצהובה שאותן אני ממש מחבבת.
במתכון הזה יש שילוב ממש מוצלח של פטריות (אוהבת) שמטגנים אותן ראשונות לפני הכל והן מקבלות מרקם מושלם, ועגבניות שתמיד משדרגות כל מנה. בקיצור אתם על זה?
