לפני חמישים שנה
בכל שנה, ערב לפני ליל הסדר
היתה גברת לוי המפורסמת
מרחוב קרן קיימת בירושלים
נכנסת למטבח
עם כמויות עצומות
של תפוחים, אגוזים ותמרים
ובמטחנה הקטנה והוותיקה שלה
מכינה חרוסת בכמות אדירה
ערב החג היא היתה מעמידה קערה ענקית מלאה בחרוסת,
על הדלפק של חנות מכשירי הכתיבה שלה
כל תושבי הרחוב והלקוחות הוותיקים
היו מגיעים עם כלי זכוכית
וממלאים אותם בחרוסת המשובחת
איזו סיטואציה מופלאה וירושלמית!
אתן יכולים לדמיין?
המתכון לחרוסת היה המתכון המקורי של אמה ממשהד בפרס
(היא בטח קצת שיפרה אותו עם מרכיבים ישראליים)
ושנים אח״כ היא נתנה אותו לחמי שגר בבניין הסמוך
(שלהוריו היתה חנות פרחים באותו הרחוב ממש)
ומאז שאני ואסף ביחד
החרוסת של אילן
מופיעה על שולחן הסדר כאורחת של כבוד
ולמעשה היא כבר לא אורחת אלא דיירת קבע
החרוסת של אבא שלי קצת מתביישת
כי רובנו מעדיפים את החרוסת של אילן
שהיא שמחה יותר, מתוקה יותר ועשירה יותר
אני יודעת, אתם כנראה תכינו גם השנה את החרוסת של אבא או אמא שלכם
ואולי את החרוסת של סבתא שלכם,
ובצדק! אין כמו מתכון משפחתי שעובר מדור לדור.
אבל אם בכל זאת תרצו לגוון,
אני ממליצה לכם בפה מלא מצה
על החרוסת הנפלאה הזו!
חג שמח!
כפי שהוכתבה לו ע"י גברת לוי
הערות
*את החרוסת שלו אילן מכין במטחנת בשר כיוון שהיא היחידה שמסוגלת לטחון את גרגרי הרימון. אבל לי אין מטחנה ולכן אני קונה מיץ רימונים טרי (בדוכנים המכינים מיץ טרי, ולא מיץ רימונים קנוי!) ומוסיפה מיץ רימונים במקום הרימון. ואז אני פשוט משתמשת במעבד מזון או בנינג׳ה.
חג שמח!!:)
אפרת
רוצים להישאר מעודכנים ולקבל מייל על כל פוסט חדש?
אי אפשר לסמוך רק על צוקרברג?.. הרשמו לבלוג כאן למטה (בנייד) או בצד שמאל (מהמחשב) להתראות!
לכל המתכונים של פסח!! << לחצו כאן